ליקויי בנייה ותביעות קבלנים

תנופת הבנייה בישראל נמצאת בשיאה. שכונות ענק ("מגה-שכונות") צומחות מהחולות בקצב מסחרר. השלטים מבטיחים "איכות חיים", "פארק ירוק מתחת לבית" ו"סטנדרט בנייה יוקרתי".

אך עבור רוכשים רבים בערים כמו אשקלון (שכונת "עיר היין") או ראשון לציון (השכונות החדשות במזרח העיר על חורבות מחנה צריפין), קבלת המפתח היא לעיתים רק תחילתו של סיוט מתמשך. תביעות נגד קבלנים בגין ליקויי בנייה, אי-התאמה למפרט ואיחורים במסירה הפכו למחזה נפוץ בבתי המשפט, והן חושפות את הפער שבין ההדמיות המרהיבות לבין המציאות הרטובה והסדוקה.

"עיר היין" ו"נרקיסים": כשהכמות באה על חשבון האיכות

המאפיין המרכזי של השכונות החדשות – דוגמת עיר היין באשקלון, שכונות הנרקיסים והרקפות בראשל"צ, או שכונות חדשות בראש העין ובחריש – הוא קצב הבנייה המהיר. כדי לעמוד בלוחות זמנים צפופים ולמסור אלפי יחידות דיור במקביל, קבלנים לעיתים "מעגלים פינות". התוצאה היא עבודה המבוצעת על ידי קבלני משנה מתחלפים, לעיתים ללא פיקוח הנדסי מספק.

השילוש הלא-קדוש: רטיבות, מפרט ואיחורים

מרבית התביעות המוגשות כיום מתרכזות בשלושה נושאים עיקריים, המהווים הפרה של חוק המכר (דירות):

חלון ההזדמנויות: תקופת הבדק והאחריות

חשוב שרוכשי הדירות יכירו את זכויותיהם. החוק מגדיר שתי תקופות קריטיות:

• תקופת הבדק (1-7 שנים): תקופה המשתנה בהתאם לסוג הליקוי (למשל, 3 שנים לחיפויים, 4 שנים לאיטום). בתקופה זו, חובת ההוכחה היא על הקבלן – הוא צריך להוכיח שהליקוי נגרם באשמת הדייר. אם לא הוכיח, עליו לתקן.
• תקופת האחריות (3 שנים נוספות): כאן חובת ההוכחה עוברת לרוכש, שעליו להוכיח שהליקוי נובע מתכנון או עבודה לקויה.

מה עושים? מדריך מקוצר לנפגעי ליקויי בנייה

אם רכשתם דירה בשכונה חדשה וגיליתם ליקויים, אל תסתמכו על הבטחות בעל-פה של מנהל העבודה.

סיכום

המעבר לדירה חדשה ב"עיר היין" או בראשל"צ הוא הגשמת חלום ישראלי, אך הוא דורש ערנות. האחריות על איכות הבנייה רובצת על כתפי הקבלן, אך האחריות לעמוד על הזכויות רובצת על כתפי הרוכשים. בעידן שבו הבנייה מתועשת ומהירה, ייעוץ משפטי ובדיקה הנדסית הם לא מותרות – הם תעודת הביטוח של הנכס היקר ביותר שלכם.