חדלות פירעון ושיקום עסקי

בעולם העסקים הדינמי, חברה, בדומה לאדם פרטי, עלולה למצוא את עצמה במצב של קושי כלכלי חמור, עד כדי אי-יכולת לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות. מצב זה מכונה "חדלות פירעון".

חדלות פירעון של חברה אינה בהכרח סוף הדרך, אלא לעיתים קרובות נקודת מפנה קריטית המצריכה התערבות משפטית וכלכלית יזומה. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מספק מסגרת חוקית מקיפה לטיפול במצבים אלו, במטרה ראשונית לשקם את החברה ולהחזירה למסלול פעילות תקין, ורק כשאין ברירה – לפרק אותה ולחלק את נכסיה לנושים.

מהי חדלות פירעון לחברה?

חדלות פירעון של חברה מתארת מצב שבו החברה אינה יכולה לפרוע את חובותיה, בין אם:

• מאזן שלילי: סך התחייבויותיה עולה על סך נכסיה
• אי-יכולת תשלום: אין לה די נזילות כדי לעמוד בתשלומים השוטפים

הגורמים לחדלות פירעון:

הליכי הטיפול בחדלות פירעון

על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

1. הליך שיקום תאגיד (צו שיקום)

זהו ההליך המועדף על פי החוק, מטרתו לתת לחברה "אוויר לנשימה" ולאפשר לה לבצע ארגון מחדש, תוך הגנה מפני תביעות ונושים.

בקשה לצו שיקום:

החברה עצמה (באמצעות הדירקטוריון), נושיה, או היועץ המשפטי לממשלה, יכולים להגיש לבית המשפט בקשה למתן צו שיקום תאגיד.

מינוי נאמן:

עם מתן הצו, בית המשפט ממנה "נאמן" (עורך דין או רואה חשבון), שמקבל את השליטה על החברה מידי הדירקטוריון וההנהלה.

תפקיד הנאמן:

• בוחן את מצבה הכלכלי של החברה
• מנהל את החברה
• מכין "תוכנית שיקום"
• הצעדים בתוכנית: צמצום הוצאות, מכירת נכסים לא מהותיים, התייעלות תפעולית, גיוס הון חדש

הסדר נושים:

ליבת תוכנית השיקום היא לרוב "הסדר נושים", במסגרתו מוצע לנושים לשלם להם אחוז מסוים מהחוב, לעיתים בפריסה לתשלומים, בתמורה לויתור על יתרת החוב. ההסדר חייב לקבל את הסכמת רוב הנושים וכן את אישור בית המשפט.

סיום ההליך:

אם תוכנית השיקום מאושרת ומיושמת בהצלחה, החברה יכולה לחזור לפעילות תקינה. אם לא, היא עלולה לעבור להליך של פירוק.

2. הליכי פירוק חברה

כאשר הליך השיקום אינו אפשרי, או כאשר הוא נכשל, החברה מועברת להליך של פירוק. מטרתו לממש את נכסי החברה, לחלק את התמורה בין הנושים לפי סדר הקדימות, ולמחוק את החברה מרישום החברות.

בקשה לפירוק:

יכולה להיות מוגשת על ידי החברה עצמה, נושיה, או היועץ המשפטי לממשלה.

מינוי מפרק ותפקידו:

בית המשפט ממנה "מפרק" (עורך דין או רואה חשבון), שתפקידו:

• קבלת שליטה על נכסי החברה וכינוסם
• בדיקת תביעות החוב של הנושים
• מימוש נכסי החברה (מכירתם)
• חלוקת התמורה בין הנושים

סדר קדימות נושים:

החוק קובע סדר קדימות ברור לחלוקת הכספים:

מחיקת החברה:

לאחר מימוש הנכסים וחלוקתם לנושים, המפרק מגיש בקשה לבית המשפט למחיקת החברה מרישום החברות.

אחריות אישית של דירקטורים ונושאי משרה

החוק מאפשר לנאמן או למפרק לבחון פעולות שנעשו לפני חדלות הפירעון (כגון העדפת נושים, מתן מתנות, פעולות במרמה) ולתבוע אישית את הדירקטורים או נושאי המשרה.

חשיבות הליווי המשפטי

הליכי חדלות פירעון הם מורכבים ביותר ובעלי השלכות מרחיקות לכת על החברה, על בעלי המניות, על הדירקטורים ועל הנושים. לכן, ליווי משפטי צמוד של עורך דין המתמחה בתחום חדלות פירעון ושיקום תאגידים הוא הכרחי:

סיכום

חדלות פירעון של חברה היא משבר, אך יחד עם זאת, היא גם הזדמנות לארגון מחדש ושיקום. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נועד לאפשר לחברות שעוד ניתן להצילן, לעבור תהליך הבראה ולהמשיך לפעול. עם זאת, מדובר בהליכים מורכבים הדורשים הבנה עמוקה של החוק, הכלכלה והתנהלות עסקית.

פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי מקצועי היא המפתח לניהול נכון של משבר חדלות פירעון, להגנה על כלל האינטרסים המעורבים, ולחתירה לתוצאה הטובה ביותר האפשרית עבור כלל הצדדים.